Vayedaber

Simple Havroutah

Guittine

Daf 9b

הָעוֹלִים בְּעַרְכָּאוֹת שֶׁל גּוֹיִם אַף עַל פִּי שֶׁחוֹתְמֵיהֶן גּוֹיִם כְּשֵׁירִין חוּץ מִגִּיטֵּי נָשִׁים וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים וּכְדִבְרֵי רַבִּי מֵאִיר בְּאַרְבָּעָה הָאוֹמֵר תֵּן גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי וּשְׁטַר שִׁחְרוּר זֶה לְעַבְדִּי רָצָה לַחֲזוֹר בִּשְׁנֵיהֶם יַחְזוֹר דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר

Traduction

that are produced in gentile courts [arkaot], even though their signatories are gentiles, they are valid, except for bills of divorce and bills of manumission. These documents are not valid when prepared by gentiles. And according to the statement of Rabbi Meir, bills of divorce and manumission are equal in four ways, the three aforementioned halakhot and also with regard to a man who says: Give this bill of divorce to my wife, or: Give this bill of manumission to my slave. They are equal in that if he desires to retract his instruction with regard to both of these documents, before they have reached the woman or slave, he can retract. This is the statement of Rabbi Meir.

Rachi non traduit

העולים בערכאות של עובדי כוכבים. שנעשו השטרות ע''י ב''ד של עובדי כוכבים:

שחותמיהן. חותמין שבתוכו:

כשרין. דדינא דמלכותא דינא ואע''פ שהנותן והמקבל ישראלים הם:

חוץ מגיטי נשים. דלאו בני כריתות נינהו הואיל ולא שייכי בתורת גיטין וקידושין אבל על הדינין נצטוו בני נח וכן שיחרורי עבדים דבכל פסולא דאורייתא שוה שחרור לגט אשה דגמרינן לה לה:

רצה. הבעל:

לחזור בשניהם. קודם שנתנו השליח:

יחזור. דקסבר ר' מאיר הפסד וחוב הן לאותן שנשלחו להן ואין חבין לאדם אלא בפניו כלומר אין אדם נעשה שליח לאדם להיות נפסד על ידו אא''כ עשאו הוא שליח דהיינו כבפניו ורבנן פליגי עליה דר''מ במתני' ואמרי דבשחרור אינו יכול לחזור משנמסר ליד זה ואף ע''פ שלא עשאו העבד שליח משום דקסברי זכות הוא לעבד שיוצא מתחת רבו לחירות וזכין לו לאדם שלא בפניו דאנן סהדי דניחא ליה דניהוי האי שלוחו להכי:

Tossefoth non traduit

אע''פ שחותמיהן עובדי כוכבים כשרים חוץ מגיטי נשים. ואור''י דחותמיהן עובדי כוכבים יש לפסול אף ע''פ שכתבו ישראל דלאו בני כריתות נינהו כדאמרינן לקמן ועוד דבעינן לשמה ועובד כוכבים אדעתא דנפשיה קא עביד כדאמרינן בספ''ב (לקמן גיטין דף כג.) ועוד דלאו בני שליחות נינהו דאין שליחות לעובד כוכבים ומדבעינן שיאמר לסופר לכתוב ולעדים חתומו משמע דבעי שליחות ועוד דפסולין לעדות ואפי' לרבי מאיר דלא הוה בעי למיפסל עבד לעדות משום דכתיב (דברים י''ט:
י''ח) שקר ענה באחיו ועבד אחיו הוא במצות אבל עובד כוכבים דלאו אחיו הוא פשיטא דפסול וכיון דלאו בני עדות נינהו היה ראוי אפילו כל שטרות העולים בערכאות של עובדי כוכבים לפסול מן התורה אפי' אותם העומדים לראיה אלא תקנתא דרבנן הוא היכא דקים לן בסהדותייהו שהוא אמת דלא מרעי נפשייהו ומ''מ שטר מתנה קאמר לקמן (גיטין דף י:) דחספא בעלמא הוא אע''ג דקים לן דקושטא קאמר משום דהרי אין כאן שטר ולמאי דמוקמינן לה בעדי מסירה ורבי אלעזר היכא דכתבו ישראל לא מיפסל אלא מטעם מזוייף מתוכו:

בִּשְׁלָמָא לְרַבָּנַן מִנְיָנָא לְמַעוֹטֵי הָא דְּרַבִּי מֵאִיר אֶלָּא לְרַבִּי מֵאִיר מִנְיָנָא לְמַעוֹטֵי מַאי

Traduction

The Gemara asks: Granted, according to the opinion of the Rabbis, they state the number three to exclude this opinion of Rabbi Meir, by emphasizing that there are only three ways, not four. However, according to the opinion of Rabbi Meir, what does the number four serve to exclude? Wouldn’t it have been enough to say that Rabbi Meir adds another case?

Rachi non traduit

מנינא. דקתני בשלשה:

לְמַעוֹטֵי הָא דְּתַנְיָא עֵדִים שֶׁאֵין יוֹדְעִים לַחְתּוֹם מְקָרְעִין לָהֶם נְיָיר חָלָק וּמְמַלְּאִים אֶת הַקְּרָעִים דְּיוֹ

Traduction

The Gemara answers: The Sages mention this number to exclude that which is taught in a baraita: With regard to witnesses who do not know how to sign, i.e., they do not know how to write their names, one tears blank paper for them, meaning that a stencil of their names is fashioned from blank paper and placed on the bill of divorce. And the witnesses fill in the gaps with ink so that their names appear on the document.

Rachi non traduit

מקרעין להם נייר חלק. מסרטין ורושמין בסכין על הנייר. את שמות העדים ובאין העדים וממלאין את הקרעים דיו:

Tossefoth non traduit

מקרעין להם נייר חלק. פי' בקונט' מסרטין אע''ג דחקיקה חשיבה כתיבה כמו כתב ע''ג טבלא ופינקס הכא לא חשיב כתב ע''ג כתב דפסלינן בפ''ב (לקמן גיטין דף יט.) דאין כאן כתיבה גמורה אלא שרושמין קצת כדי לחתום עליו עדים ועוד דאפי' דיו על גבי סיקרא חשיבא לקמן בפ''ב (גז''ש) כתב לענין שבת אע''פ שהסיקרא לבדה היא כתב אבל לשון מקרעין לא משמע כפי' הקונט' דהוה ליה למימר מסרטין ור''ח פי' שלוקחין נייר חלק ומקרעין עליו שמות העדים מעבר לעבר ומשימין אותו על קלף שהגט כתוב בו ובאין העדים וממלאים את הקרעים דיו ונכרת הכתיבה ע''ג הגט בירושלמי פריך והלא כתב ראשונה הוא פירוש ואין הגט יכול להתקיים בחותמיו ומשני כשהרחיב להם את הקרעים והעדים אין ממלאין לגמרי כל רחב הקרע:

אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּגִיטֵּי נָשִׁים אֲבָל שִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים וּשְׁאָר כָּל הַשְּׁטָרוֹת אִם יוֹדְעִין לִקְרוֹת וְלַחְתּוֹם חוֹתְמִין וְאִם לָאו אֵין חוֹתְמִין

Traduction

Rabban Shimon ben Gamliel said: In what case is this statement said? It is said with regard to bills of divorce. However, with regard to bills of manumission and all other documents, if the witnesses know how to read and sign, they sign, and if not, they do not sign. Rabbi Meir agrees with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel that bills of divorce and bills of manumission are different with regard to this issue, and he mentioned the number to exclude the possibility that the halakha stated by the first tanna of this baraita applies to both types of documents.

Rachi non traduit

בגיטי נשים. משום תקנת עגונות שמא ירצה זה המגרש לפרש בים או מסוכן שרוצה שלא תזקק ליבם:

קְרִיָּיה מַאן דְּכַר שְׁמַיהּ חַסּוֹרֵי מְחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי עֵדִים שֶׁאֵין יוֹדְעִין לִקְרוֹת קוֹרִין לִפְנֵיהֶם וְחוֹתְמִין וְשֶׁאֵין יוֹדְעִין לַחְתּוֹם מְקָרְעִין לָהֶם

Traduction

With regard to Rabban Shimon ben Gamliel’s statement, the Gemara asks: Reading, who mentioned anything about it? Why does Rabban Shimon ben Gamliel mention a need for the witnesses to be able to read when the discussion is about a witness who does not know how to sign? The Gemara answers: The baraita is incomplete, and this is what it is teaching: If witnesses do not know how to read, then one reads in their presence and they sign. And if they do not know how to sign, then one tears paper for them and they sign. Once the baraita is emended, it is clear that Rabban Shimon ben Gamliel was responding to the statement of the previous tanna.

Tossefoth non traduit

קורין לפניהם וחותמים. ולא הוי עד מפי עד שאין צריכין להעיד על עיקר המעשה אלא שאומר שכך כתוב בשטר ובעי שנים קורין או אפילו יחיד כגון רב נחמן וספרי דדייני דאית להו אימתא כדלקמן בפ''ב (גיטין דף יט:):

וְתוּ לֵיכָּא וְהָאִיכָּא הָאוֹמֵר תְּנוּ גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי וּשְׁטַר שִׁחְרוּר זֶה לְעַבְדִּי וּמֵת לֹא יִתְּנוּ לְאַחַר מִיתָה תְּנוּ מָנֶה לִפְלוֹנִי וּמֵת יִתְּנוּ לְאַחַר מִיתָה

Traduction

The Gemara asks: And is there nothing else that can be added to the list of ways in which bills of divorce and bills of manumission are equal? But isn’t there a case taught in the mishna (13a): If a person on his deathbed says: Give this bill of divorce to my wife, or this bill of manumission to my slave, and he dies, they should not give the bill after his death. However, if he said: Give one hundred dinars to so-and-so, and he dies, they should give it after his death. Apparently, this is another halakha in which bills of divorce and bills of manumission share equal status.

Rachi non traduit

לא יתנו לאחר מיתה. ואפי' רבנן דאמרי שיחרורי עבדים זכות הוא וזכין לאדם שלא בפניו נהי דלהכי זכה ביה דלא מצי למיהדר מיהו מודו רבנן דכל כמה דלא מטא גיטא לידיה לא הוי משוחרר וכיון דמית קדים תו לא הוי שיחרוריה שחרור דנפקא ליה רשותיה מיניה וחייל עליה רשות יורשין:

תנו מנה לפלוני כו'. דברי שכ''מ ככתובין וכמסורין דמו דתקון רבנן שמא תטרף דעתו עליו בחליו אם לא היה מובטח שיקיימו דבריו:

Tossefoth non traduit

לא יתנו לאחר מיתה. פי' בקונטרס ואפילו רבנן דאמרי זכות הוא לעבד וזכין לאדם שלא בפניו נהי דלהכי זכה דלא מצי מיהדר ביה מודו רבנן דכל כמה דלא אתא גיטא לידיה לא הוי משוחרר ודבר תימה פירושו כיון דזכות הוא פשיטא דזוכה לאלתר כיון דאמרי' גבי שחרור תן כזכי כדאמר לקמן ורש''י בעצמו חזר בו שפי' לקמן (גיטין דף יג.) על משנה זו דהאומר תנו גרסינן ול''ג תן גט זה שלא מסר ליד השליח בחייו לפיכך לא נחלקו חכמים בדבר לומר שמשעה ראשונה זכה לו השליח לעבד להיות משוחרר:

כִּי קָתָנֵי מִילְּתָא דְּלֵיתַיהּ בִּשְׁטָרוֹת מִילְּתָא דְּאִיתַיהּ בִּשְׁטָרוֹת לָא קָתָנֵי

Traduction

The Gemara answers: When the baraita teaches the ways in which bills of divorce and bills of manumission are equal, it is referring only to a matter that does not apply to typical documents and it does not teach any matter that is equally applicable to typical documents.

Rachi non traduit

כי קתני. בהנך ד' דברים:

מילתא דליתיה. בשאר שטרות והא מילתא איתא בשאר שטרות שאם מסר שטר מתנה לשלוחו ליתנו לאחר (מיתה) ומת לא יתן לאחר מיתה דהא לא אקני ליה ארעא עד דלימטיא שטרא לידיה וההיא שעתא פקע ליה רשותיה:

Tossefoth non traduit

מילתא דאיתיה בשטרות לא קתני. וא''ת והא פסולא דערכאות בשטר מתנה כדמפרש לקמן (גיטין דף י:) חוץ מכגיטי נשים וי''ל דהשתא סבר כאידך שינויא דלקמן:

דִּשְׁלַח רָבִין מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ הֱווּ יוֹדְעִין שֶׁשָּׁלַח רַבִּי אֶלְעָזָר לַגּוֹלָה מִשּׁוּם רַבֵּינוּ שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר כִּתְבוּ וּתְנוּ מָנֶה לִפְלוֹנִי וּמֵת אֵין כּוֹתְבִין וְנוֹתְנִין

Traduction

The Gemara explains: As Ravin sent from Eretz Yisrael in the name of Rabbi Abbahu: You should know that Rabbi Elazar sent this teaching to the Diaspora, i.e., Babylonia, in the name of our teacher, Rabbi Yoḥanan: With regard to the case of a person on his deathbed who says: Write a deed of transfer and give with it one hundred dinars to so-and-so, and then dies before they had the opportunity to write the document, one does not write and give the document. Why not?

שֶׁמָּא לֹא גָּמַר לְהַקְנוֹתוֹ אֶלָּא בִּשְׁטָר וְאֵין שְׁטָר לְאַחַר מִיתָה

Traduction

The Gemara explains: Perhaps he resolved to transfer these one hundred dinars to him only with a deed of transfer, and a deed of transfer of property is not written after the death of the owner. This shows that other documents are also not written after one’s death, which means that this halakha is not specific to bills of divorce and bills of manumission. Therefore, it is not listed among the ways in which these two documents are similar.

Rachi non traduit

שמא לא גמר להקנותו לו. ע''פ צוואתו בתקנה דתקון רבנן לשכיב מרע:

אלא בשטר. לכי מטא שטרא לידיה ליקנינהו בשטרא:

ואין שטר. מקנה לאחר מיתה דהא פקעה ליה רשותיה דנותן:

וְהָאִיכָּא לִשְׁמָהּ

Traduction

The Gemara raises another difficulty: But isn’t there the halakha that both bills of divorce and bills of manumission must be written for her sake, i.e., for the sake of the particular woman or slave to whom they are given? Why isn’t this halakha included in the list?

Rachi non traduit

והאיכא לשמה. דשוו גיטי נשים ושחרורי עבדים:

בִּשְׁלָמָא לְרַבָּה הַיְינוּ מוֹלִיךְ וּמֵבִיא אֶלָּא לְרָבָא קַשְׁיָא

Traduction

The Gemara comments: Granted, according to the opinion of Rabba, this is included in the statement: The two documents are similar with regard to the halakhot of delivering and bringing, as he maintains that this requirement to write the document for the sake of the recipient is the primary reason why the agents must state that it was written and signed in their presence. However, according to the opinion of Rava, who holds that the reason for this statement is to ratify the bill of divorce, this is difficult.

Rachi non traduit

בשלמא לרבה. דאמר תקנתא דמוליך ומביא לפי שאין בקיאין לשמה היא היינו מוליך ומביא:

וְתוּ בֵּין לְרַבָּה בֵּין לְרָבָא הָאִיכָּא מְחוּבָּר כִּי קָתָנֵי פְּסוּלָא דְרַבָּנַן דְּאוֹרָיְיתָא לָא קָתָנֵי

Traduction

And furthermore, both according to the opinion of Rabba and according to the opinion of Rava, there is the case of bills which were written and signed while they were attached to the ground, e.g., on a leaf attached to a tree, which invalidates both bills of divorce and bills of manumission. The Gemara explains: When the baraita teaches its list it is referring solely to issues that cause the documents to be rendered invalid by rabbinic law. It does not teach cases involving invalidation by Torah law. Since these two cases, i.e., documents not written for the recipient’s sake or when they are attached to the ground, are not valid by Torah law, the baraita did not mention these cases.

Rachi non traduit

האיכא מחובר. דפסול בתרוייהו דכתיב (דברים כד) וכתב ונתן מי שאינו מחוסר אלא כתיבה ונתינה יצא זה שמחוסר קציצה ושחרור גמר לה לה:

פסולא דרבנן. מוליך ומביא רבנן הוא דאצרכוהו למימר בפני נכתב עד כותי פסול מדרבנן בשאר שטרות דאחזקינהו סתמייהו לפסולא ערכאות לקמיה פריך והא ערכאות פסולא דאורייתא שאין עדותן כשר לפי שאינן בתורת גיטין וקידושין ורחמנא אמר וכתב ונתן מי שישנו בכלל נתינה ישנו בכלל כתיבה והכי מפרש בפרק שני (לקמן גיטין ד' כג:):

Tossefoth non traduit

כי קתני פסולא דרבנן. אע''ג דאיכא נמי מחובר דרבנן כגון אין כותבין טופס שמא יכתוב תורף (לקמן גיטין דף כא:) מ''מעיקר מחובר דאורייתא אבל עיקר מוליך ומביא דרבנן אע''פ שלרבה ניתקן משום לשמה דאורייתא:

וְהָא עַרְכָּאוֹת שֶׁל גּוֹיִם דִּפְסוּלָא דְאוֹרָיְיתָא הוּא וְקָתָנֵי בְּעֵדֵי מְסִירָה וּכְרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר עֵדֵי מְסִירָה כָּרְתִי

Traduction

The Gemara challenges this response: But there is the example of documents written in gentile courts, which is an invalidation of documents that applies by Torah law, and yet the baraita teaches this halakha. The Gemara answers: This is referring to a bill of divorce that was given with valid witnesses who observe the transmission of a legal document, and this is in accordance with the opinion of Rabbi Elazar, who says in a mishna (10b): Witnesses of the transmission of a bill of divorce effect the divorce. In his opinion, the effectiveness of the document depends on the witnesses who observe its transmission, not those who sign the bill of divorce. Consequently, a bill of divorce that was signed in a gentile court is rendered invalid by rabbinic law.

Rachi non traduit

בעדי מסירה. מתני' דמכשיר בשאר שטרות ופסל בהני כגון דאיכא עדי מסירה:

ור''א היא דאמר עדי מסירה כרתי. ואין צריך לחתום בגט וכי כתב קרא וכתב אכתיבת הגט כתיב ולא אחתימת ידי עדים ומתניתין בשכתבו סופר ישראל ואשמעינן מתניתין דמודה ר''א במזוייף מתוכו בחתימת עדים פסולין שהוא פסול ואע''ג דאיכא הכשר עדי מסירה והאי פסולא מדרבנן גזירה דילמא אתי למיסמך עלייהו בלא עדי מסירה וכי אכשר ר''א היכא דלא חתימו עליה סהדי כלל:

Tossefoth non traduit

בעדי מסירה ור''א היא. אע''ג דקתני וכדברי ר''מ בארבעה ה''ק למאן דסבר כר''מ בארבעה והא דקאמר הש''ס נמי אלא לר''מ מנינא למעוטי מאי למאן דסבר כר''מ קאמר:

וְהָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אַף אֵלּוּ כְּשֵׁירִין וְאָמַר רַבִּי זֵירָא יָרַד רַבִּי שִׁמְעוֹן לְשִׁיטָתוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר עֵדֵי מְסִירָה כָּרְתִי מִכְּלָל דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר לָא

Traduction

The Gemara raises a difficulty: But from the fact that it teaches in the latter clause of that mishna that Rabbi Shimon says: Even these, bills of divorce and bills of manumission, are valid, and Rabbi Zeira said: Rabbi Shimon accepted the opinion of Rabbi Elazar, who said that witnesses of the transmission of the bill of divorce effect the divorce, one can learn by inference that the first tanna does not hold in accordance with the opinion of Rabbi Elazar. Instead, he holds that the witnesses who sign effect a divorce. Yet even so, this tanna listed the cases where bills of divorce from gentile courts are invalidated, despite the fact that they are invalid by Torah law.

Rachi non traduit

אף אלו. גיטי נשים כשרים בחותמין עובדי כוכבים:

ואמר רבי זירא ירד ר''ש כו'. ואכשר להו בעדי מסירה וכשכתבו סופר ישראל:

מכלל דת''ק סבר לא. כרתי עדי מסירה אלא עדי חתימה ופסולא דאורייתא היא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source